היערכות לזינוק

היערכות לזינוק היא השלב הבא אחרי החלטה על האסטרטגיה בזינוק. בדומה לפתיחות בשחמט, ישנן מספר היערכויות, והנה הן לפניכם.

הרשומה מבוססת על הספר PERFORMANCE RACING TACTICS מאת BILL GLADSTONE , באישורו של המחבר. את הספר המקורי ניתן להשיג דרך האתר WWW.NorthU.com.

(רוח) צד ובחזרה:

זו הפתיחה המקובלת ביותר, לפחות בסירות ה"רגילות". בד"כ כל הצי נע כגוש אחד במפנה שמאלי לאורך הקו ברוח צד, וכדקה לפני הזינוק מסתובבים כולם וחוזרים במפנה ימני לאורך הקו. 15 עד 30 שניות לזינוק עולים לקדמית, מתקרבים לקו ומזנקים. היתרון בגישה זו הוא הפשטות שבה. החיסרון הוא שהיא גורמת לצפיפות רבה, ושאיפתנו היא להימנע מהצפיפות הזו. על מנת להצליח בגישה זו, צריך להתמקם בשורה הראשונה עם אוויר נקי, ולנסות לשמור מקום קדימה ומתחת לרוח בכדי לרדת ולהאיץ. כדי ליצור את המרחב הזה, צריך לרדת ולעלות חליפות, וכך להאט כאשר היתר ממשיכים לאורך הקו. הבעיה העיקרית היא לשמור על החלל שנוצר מפני סירות אחרות שייכנסו מתחת לרוח.

גישה בחצי מהירות:

זו פתיחה נפוצה ויעילה. מפליגים מקו הזינוק והלאה, מסתובבים בעוד מועד ומתחילים לנוע לעבר הקו בקדמית, תוך התאמת המהירות לזמן שנותר. הרעיון הוא להתקרב לקו בחצי מהירות, וממש לקראת הזינוק למתוח מפרשים למהירות מקסימלית, בלי הצורך לרדת בשביל להאיץ. זו גישה פשוטה ויעילה בעיקר ברוחות בינוניות וחזקות. היא מכינה אתכם לקדמית מבעוד מועד ובשורה הראשונה. היא מתאימה לזינוק בכל חלק של הקו. הסכנה בגישה הזו היא להתחיל לנוע מאוחר מדי לכיוון הקו, והיא אינה מומלצת ברוח חלשה. חיסרון נוסף הוא בשלב ההתרחקות מהקו במפנה שמאלי, שלב בו צריך לפנות דרך לסירות שמגיעות במפנה ימני ולמצוא מקום לעשות סיבוב של 180 מעלות על מנת לחזור אל הקו. לעומת זאת, כשחוזרים לקו יש לכם זכות דרך כלפי כל הסירות שנמצאות מעליכם ומימין (באותו מפנה, מעל הרוח... זוכרים?). המפתח להצלחה בגישה זו הוא לשמור לפחות חצי מהירות בגישה, כדי שניתן יהיה להאיץ מהר ובקלות (בלי צורך לרדת) למהירות מלאה. צריך לתזמן כך שתימצאו בשורה הראשונה עם אוויר נקי בזינוק.

גישה במפנה שמאלי לקצה הדגל של הקו:

ממצוף הדגל, מפליגים לאורך הקו במפנה שמאלי, לקראת הסירות שמגיעות לאזור הדגל במפנה ימני. לפני שמגיעים לקבוצת הסירות, מבצעים סיבוב למפנה ימני והופכים להיות מובילי הקבוצה לקראת מצוף הדגל. היתרון בגישה זו שהיא מאפשרת להיערך ברגע האחרון וזו הדרך הקלה להיערך בתזמון נכון לזינוק בצד של הדגל. החסרונות ברורים למדי. מלבד הנושא של פינוי דרך (מפנה שמאלי למפנה ימני) והחשש לבצע סיבוב סמוך מדי לפני החרטום של הסירות המתקרבות במפנה ימני, קיימת גם האפשרות שלא תמצאו מרווח מספיק בשביל לבצע את הסיבוב ולהיכנס לשורה. בכדי להצליח בגישה זו, חשוב לציין את הזמן כאשר חולפים את הדגל במפנה שמאלי, ובמחצית הזמן לזינוק להסתובב לימני. יכול להיות שיהיה צורך לפנות דרך לכמה סירות בימני (אל תדאגו, רוב הסיכויים שהם לא מתזמנים נכון ולא יצליחו לזנק כראוי) בדרככם למצוא את המרווח. עבודת צוות נכונה היא הכרחית כאן על מנת לבצע את הסיבוב מהר ולהאיץ מייד. הסיבוב צריך להתבצע כך שתסיימו אותו 3-4 אורכי סירה מן הקו.

גישה במפנה שמאלי למרכז הקו:

כמו בגישה לזינוק מצד הדגל, מפליגים לאורך הקו במרחק של כשלושה אורכי סירה ומחפשים פתח להיכנס. היתרונות דומים לגישה הקודמת, וגם החסרונות. חשוב להסתובב כך שתהיו במפנה ימני קרוב לסירות שמעל הרוח, כך שייוותר לכם מקום לרדת ולהאיץ אחרי הסיבוב.

גישה וזינוק במפנה שמאלי:

מגיעים לקו במפנה שמאלי, מוצאים מרווח ומזנקים דרכו בשמאלי. גישה זו דורשת תזמון מעולה, עצבים חזקים וגם... תכנית חלופית. לגישה זו יתרון כאשר צד שמאל של הקו עדיף בצורה ברורה, וגם צד ימין של המסלול עדיף. בתנאים אלה זינוק בשמאלי בצד הדגל יביא אתכם הכי מהר לצד העדיף. הסכנה ברורה: פיספסתם בתזמון, ואתם מפנים דרך לכולם, אוכלים אוויר מלוכלך וכל היתרון מתנדף לו. אם יותר מסירה אחת מנסה לעשות זינוק בשמאלי צפו למהומה גדולה. בכדי שזינוק כזה יצליח, צריך לנוע בשמאלי ברוח צד חדה עם הרבה מהירות, כדי שתוכלו לחתוך לתוך מרווח שתמצאו. עוד המלצה חשובה: בפעמים הראשונות שתנסו את זה, עדיף לעשות זאת עם סירה של מישהוא אחר...

זינוק מעמידה:

בחרו מקום על הקו ונסו לעמוד בקרבתו. בשניות האחרונות, מתחו מפרשים והאיצו. המטרה היא להבטיח את המקום על הקו. לגישה זו יתרון בצי סירות גדול (ביחס לאורך הקו) כיוון שהיא מבטיחה מקום בשורה הראשונה. החיסרון הוא, כיוון שאתם סטטיים, שקשה לשמור מקום מתחת לרוח על מנת להאיץ, וסירות אחרות יכולות לעבור מעל ומתחת ולא תוכלו להגיב. בקטמרנים במיוחד קשה לעצור ולעמוד לאורך זמן, וקשה לצאת ממצב עמידה. זו גישה פופולארית מאד בגלשני רוח, כיוון ששם קל מאד לעצור, לנוע אחורה ולהאיץ מהמקום.

גישת ELVSTORM:

גישה זו קרויה על שמו של PAUL ELVSTORM , שייט ויצרן מפרשים ידוע, והיא מתאימה למצב שבו כיוון הרוח משתנה חליפות. הוא נערך מתחת לרוח ביחס לסירת השיפוט, בעמידה על הLAYLINE הימני לסירה. אם החילוף האחרון לפני הזינוק היה חילוף עליה (שינוי כיוון הרוח לימין), הוא הפליג לאורך הLAYLINE אל צד הסירה שהוא המועדף וזינק לידה. אם החילוף היה חילוף ירידה, הוא הפליג לכיוון צד הדגל שהוא המועדף באותו זמן. היתרון הוא שבתנאי רוח משתנים הוא בחר כך את הצד הנכון על פי החילוף האחרון ממש לפני הזינוק. חסרונות? התזמון הוא בעייתי, בעיקר במקרה של חילוף ירידה, וכדאי לוודא גם שמצליחים לעבור את מצוף הדגל במקרה כזה.

קיימות עוד גישות, אבל חלקן אינן מתאימות לחוק הדקה (החל מדקה לזינוק אסור להיות מעבר לקו הזינוק או המשכו) וחלקן ממש לא מתאימות לקטמרנים.