נתחיל בהנפה. אתם בקדמית, מגיעים למצוף הקדמית ומתכוננים לירידה. השאיפה היא למשוך בקדמית, חד ומהר ככל שניתן, ועם מעבר המצוף לרדת, להניף ולהגיע לשיא המהירות בגבית מהר ככל הניתן. במהירויות של הסירות שלנו, בייחוד עם ספי, אבדן של כמה שניות עד שהספי עובד יכול להתבטא בכמה אורכי סירה שירוויחו יריביכם.
בקדמית שניכם בטרפז, מפרשים מכוונים לקדמית, חרבות למטה. ההגאי מחזיק הגה וטרוולר, הצוות מחזיק את מיתר הראשי. הכנה לירידה תבוצע כשנים-שלושה אורכי סירה לפני המצוף, ותכלול העלאת הגובה בטרפז (כדי שיהיה קל להיכנס לסירה), ומשיכת הTACK LINE של הספי ע"י הצוות והוצאת הTACK עד לקצה המוט. מכאן והלאה הטכניקה, שלנו לפחות, תלויה בעוצמת הרוח. מה הבעיה? אם הרוח חזקה, הירידה תגרום לעודף כוח, הטיה חזקה ולעיתים התהפכות. אז תאמרו- צריך לשחרר ראשי. זה נכון. אבל אם משחררים מוקדם מדי, גם נעצרים ומאבדים זמן, וגם יורדים לגבית עם מהירות נמוכה שעלולה לגרום לצלילת חרטומים ולהתהפכות. אפרט יותר בהזדמנות אחרת, אבל הכלל הוא שבשביל לרדת בצורה בטוחה צריך מהירות. אם הרוח חזקה, אנחנו משאירים את מיתר הראשי בידי הצוות, והוא אחראי על שחרור הראשי עד שהוא רואה שהירידה הושלמה, ואז עו
הגעתם למצוף ומתחילים לרדת. הצוות נכנס לסירה, ומבצע את הפעולות הבאות, על פי הסדר:
1. אם הרוח חזקה, משחרר ראשי עד שהירידה הושלמה. כשזה קרה, נועל את הראשי בתפס ועובר להנפת הספי (שלב 3).
2. עם כניסתו, שולף את החרב שמעל לרוח למצבה בגבית. זאת הפעולה הראשונה אם שליפת החרב היא מהירה וקלה (כשהסירה חדשה...). אם לא, מדלג על שלב זה.
3. מניף את הספי.
4. משחרר חלוץ לגבית.
5. מכוון קנינגהאם לגבית.
6. שולף את החרב שמתחת לרוח למצבה בגבית.
7. עובר לצד שמעל לרוח.
8. שולף את החרב שמעל לרוח למצבה בגבית (אם לא עשה זאת בשלב 2)
9. לוקח אליו את מיתר הספי (שהיה עד כה בידי ההגאי).
10. מכוון את מסובב התורן.
11. אם צריך, יוצא לטרפז עם מיתר הספי ביד.
במקביל, ההגאי מבצע את הפעולות הבאות, לפי הסדר:
1. מושך הגאים לירידה תוך שהוא נשאר בטרפז. אם מיתר הראשי בידיו משחרר ראשי תוך כדי הירידה. לתשומת לב: בירידה יש סכנה לאובדן אחיזה של הרגליים על הדופן ו"תעופה" קדימה. צריך להטות את הגוף לכיוון הירכתיים תוך כדי הירידה כדי למנוע את זה. אני גם שם רגל מאחורי הקורה. למי שיש רצועת רגל אפשר לעשות בה שימוש.
2. נכנס לסירה כאשר אין יותר צורך בהימצאות בחוץ. ברוח חזקה, תוך כדי הכניסה משליך את מאריך ההגה אחורה וממשיך לנהוג תוך אחיזה במוט המקשר. הסיבה היא שהצוות אח"כ יעמוד בטרפז מאחוריו, והמוט המאריך יפריע. אין זמן להתעסק עם קיצור המאריך בשלב זה.
3. מכוון את מותח השפה התחתונה של הראשי (CLEW TRAVELLER), בסירות בהן זה ניתן, לגבית.
4. תופס את מיתר הספי, וברגע שזה מונף, מותח אותו (שיתחיל לעבוד).
5. מעביר את מיתר הספי לצוות (כשזה הגיע לשלב 9 בפעולותיו).
6. כשהמהירות עולה, מותח את מיתר הראשי.
אפשר לעשות סדר פעולות אחר, אבל עיקרון אחד חשוב לשמור והוא להניף מהר ושהספי יתחיל למשוך, וכל היתר מסדרים אח"כ.
לקראת סיום הגבית, ההגאי מוריד קצת את הסירה כדי להקטין הטיה, הצוות נכנס לסירה:
1. מוריד את החרב שמעל לרוח.
2. מוריד את החרב שמתחת לרוח.
3. מותח את החלוץ לקדמית, אפילו שהסירה עדיין לא הגיע לקדמית והחלוץ יהיה "חנוק". יותר חשוב שהוא יהיה כבר מתוח לקדמית כאשר הסירה תגיע לזווית הנכונה, מאשר תרומתו הקטנה בגבית.
כל הפעולות עד כה נעשות כשהוא מחזיק את מיתר הספי והספי עדיין מושך.
4. על פי הנחיית ההגאי, מוריד את הספי: מושך קודם את חבל ההורדה ע"מ לאסוף את עודף החבל וגרום לספי לקרוס, אז עוזב את המיתר, משחרר את המעלן מהתפס ואוסף את הספי לשרוול באמצעות חבל ההורדה. כשהTACK LINE עוצר את המשך האיסוף, משחרר את הTACK LINE ומשלים את איסוף הספי פנימה. נועל את המעלן בתפס.
5. עובר לצד שמעל לרוח, ואם נדרש יוצא לטרפז בקדמית.
6. מכוון את הקנינגהאם ומסובב התורן לקדמית.
באותו זמן, ההגאי:
1. מכוון את השפה התחתונה של הראשי לקדמית (בסירות בהן ניתן לשלוט בכך).
2. משחרר טרוולר חצי דרך, או את מיתר הראשי, או את שניהם אם הרוח חזקה.
3. אוסף אליו את המוט המאריך של ההגאים מן המים.
4. מתחבר לטרפז.
5. מורה לצוות להוריד ספי.
6. מטה הגאים לעלייה לקדמית.
7. יוצא לטרפז תוך כדי העלייה, כשמיתר הראשי והטרוולר ביד.
8. מותח ראשי בהתאם ללחץ תוך כדי עלייה לקדמית.
9. מתייצב בקדמית.
המע
לא צריך להמתין עד שהספי נאסף פנימה בשביל לעלות לקדמית. מספיק לראות שהוא כ
בתמונה, החברים עולים לקדמית. שימו לב להגאי בזמן שהצוות עוסק במנהלות.
תגובה 1:
שייט אקסטרים מהנה ומומלץ! אחלה כתבה
הוסף רשומת תגובה